מה כתב עלינו הסופר הנפלא פוצ'ו? (חבורה שכזאת, איה הג'ינג'ית, אולי תרדו שם ועוד המון) "הספר נפלא ואי אפשר להפסיק לקרוא אותו עד הסוף המפתיע. אני חייב להודות שמאז אותו יום שבו זרקו עלי עגבניות בכיתה, מעניין אותי כל סיפור שנכתב על עגבניות. הבעיה היא שכאן עד שאני מגיע לקטע הנוגע לאדום האדום הזה, נדחפת לסיפור משי הארנבת ואני מתחיל לכסוס את הציפורניים מרוב מתח. כוסס כוסס עד שכל ציפורניי כבר מכורסמות ואני צריך לעבור לאצבעות הרגלים, ואז מתגלה לי ש...לא. לא אגלה במילא לא תאמינו לי..."